כשהייתי בכיתה ה', בעודי ילדה מטופלת ע"י היועצת של בית הספר, עם הפרעת קשב ומוגדרת כנערה בסיכון, שמגיעה דרך הרווחה ליחידת רונ"ן,  מגיעים שני מורים מטעם תכנית קר"ב ללמד תיאטרון כחוג העשרה בכיתה. הם מחלקים לכל תלמיד תפקיד. אני זוכרת את עצמי מבועתת. הם שאלו אותי מה אני אוהבת, עניתי שאני אוהבת בעלי חיים. הם הביאו לי את התפקיד הראשון בחיי ולימדו אותי שגם לשקט שלי יש במה. קיבלתי את התפקיד הראשון שלי –  ג'יין גודול, החוקרת הראשונה שפיתחה תקשורת עם השימפנזים. זאת שעשתה את הבלתי אפשרי ותקשרה עם הבלתי אפשרי לתקשור.

אין ספק שתהליך זה היה תקדים לחיי היום. גם כאישה בת 37, שחקנית, בימאית,  מנחה ויוצרת.