"גם לי יש אומן בבית" / מאת: לילך בירט וליאור גרטי

גם לי יש אומן בבית

תקציר המחזה

דרמה על אישה שמנה, בשנות העשרים המאוחרות שלה,  אשר ראתה כתבה על נשים שמשמשות כמודליסטיות במגזין. היא קיפלה ושמרה את הכתבה וכל יום קראה אותה שוב ושוב עד שיום אחד, מזדחלת מחשבה על אומץ.

היא אוזרת אומץ, בנקודה קריטית בחייה ומגיעה למקלט בו נפגשים ציירים לצורך רישום מודליסטיות.

לאורך ההצגה היא חווה מחדש, על ידי כך שהמחזה נע בין ההווה לעבר וגורם לה, לציירים במקלט ולקהל להבין מה למעשה הביא אותה למקלט.

בהצגה ניתן ליראות ע"י פלאשבקים של האישה את הזיכרונות מילדות, נעורים ובגרות מציפים אותה, מחוויות בבית הספר היסודי דרך תיכון וההתמודדות מול הצבא, היישר ליום בו פגשה את הגבר שהיום הציב לה אולטימטום להפיל  את הילד שכל כך רצתה ודחף אותה, בלי להתכוון, למחשבות על האומץ להכיר את עצמה מחדש.

רק שאין לה הרבה זמן.

בעוד שעה היא תיאלץ להגיע להחלטה גורלית שתשנה את חייה לנצח.

במהלך הסשן, היא מתקלפת שכבה אחר שכבה ומבינה שהפתרון נמצא מתחת לכל הכיסויים.

רק לא בטוח האם יהיה לה את האומץ להחליט…

גם לי יש אומן 4

עליי ועל המלודרמה

30 שנים נלחמתי. לא יודעת למה. אבל במלחמות על עקרונות ועל האישיות שלי, שלא ייעלמו. לאט לאט זה תפס שכבות שומן עבות והגדיר את עצמו – אני נלחמת על להישאר מי שאני: 

כמהה למחיאות כפיים ולבמה. יפה. מכוערת. מצחיקה. שמנה. מרגשת. מוכשרת. אילמת שאי אפשר לסתום לה את הפה. ענייה. עשירה. מפחדת מלתת לגברים להתקרב אליי. בודדה. נאהבת. קשה. עדינה. קלאמזי. עקשנית. אסתטית. זורמת. פחדנית. רגישה. נוסטלגית…

זה לא נגמר.. אני הרבה דברים!

אבל מה שכן, עם אלף סדינים לבנים עליי. שיראה נקי.

לפעמים ממש מזכירה את הדמות של האישה בהצגה.

אבל אני בניגוד אליה מוציאה את כל מי שאני החוצה, כותבת טורים, הצגות, בוחרת בחירות חכמות וטיפשות, עומדת על במה כל פעם ונותנת לצד אחר שבי לצאת החוצה, זוכה למתנות שלא ניתן לקנות בכסף…

מבינה שיש לי משהו שלה אין. הערכה עצמית. וזה לא בא לי בקלות. ממש לא.

זה בא כי למרות הכל, אני נשארתי אני. ממש עוזי חיטמן.

כן, אני מרגישה שליחה. לא פלצנית. שליחה.

יש גבול לכיסויים שאישה צריכה לשים עליה. גם גבר.

ובשביל מה? להיות חלק ממשהו? כדי למצוא חן?

חן מוצאים בעיניי אנשים שיש להם חן. והחן הוא שלך. זה יוניסקס.

חשוב לי שהמחזה הזה יעלה כהצגה שרצה עשרות ואלפי פעמים. למה? וואלה ככה! 

כי אחרי שכולם יורידו את הכיסויים- פתאום נבין שכולנו מוכים. שלכולנו יש סימנים כחולים, שחורים, כפלי שומן לא אסתטיים, חורים שצריך למלא, מלוכלכים-בלי פוטושופ ובלי סדינים לבנים. אנחנו בני אדם.

בני אדם שצריכים אומץ כדי להיות מי שאנחנו בחברה הזאת.

אבל על מי אני עובדת…

זה לא עובד ככה.. בשביל זה המציאו סדינים.

כדי לכסות.

אבל מספיק לי שהאישה הזאת בתוכי תוריד את הסדין שלה, ואני ניצחתי.

 

"עוברים דירה" / מאת ובבימוי : לילך בירט

עוברים דירה 2

תקציר המחזה

המחזה מתחיל באישה (עדן), סופרת שכתבה רב מכר מוצלח מאד בעבר ומתבקשת לכתוב ספר חדש.

היא יושבת מול הלפ טופ שלה ערב לפני יום ההגשה של הספר, כשאין לה מילה אחת כתובה.

היאוש מוביל אותה לזיכרון מן העבר והיא מתחילה לכתוב הרפתקת ילדות מעברה לאורך כל הלילה.

הסיפור מתרחש בשכונת הקרוואנים ובבית הספר במקביל בתקופה אביבית בארץ ישראל ומספר על חבורת ילדים בני 11 חברים טובים אשר גדלו יחד : האחיות שי ועדן והחברים שלהן מורן, אבי, אלי, עידו, הילה, אמה, נעמה.

האחיות שי ועדן מקבלות בשורה מפי הוריהן . הן צריכות לעזוב את שכונת הקרוואנים בה גדלו ואת כל החברים שלהן.  הן הראשונות בשכונה שעוברות מקרוואן לדירה חדשה בעיר. השמועה מתפשטת ומציפה אירועים חדשים בשכונה. החברים בשכונה מארגנים מסיבת פרידה מאולתרת בגינה וכולם מוזמנים. בזמן מסיבת הפרידה מהן,  מתרחשת תעלומה – נעמה, שהייתה בדרכה להגיע למסיבה בורחת מהבית ולא מוצאים אותה.

חנית, אחותה של נעמה דואגת ומערבת את המורה שולמית בעניין.

רמזים על גורלם של כל החברים בשכונה נטמנים בעת הניסיון לפצח את התעלומה לאן נעלמה נעמה ומדוע ברחה בכלל מהבית?

הם מגלים אחד על השנייה שאחרי המסיבה, קרה משהו לכל אחד מהחברים שמאלץ אותם להתבגר ברגע.

הם מקשיבים, לחוצים, מתאהבים, מעודדים, תומכים ובעיקר מבינים שהם צריכים אחד את השנייה היום יותר מתמיד! הם מתמודדים מול חנית והמורה שולמית כגוש ועכשיו, יותר מתמיד – הם מגובשים ולא מוכנים לעזוב.

האם החברות החזקה תנצח?  האם החבורה תצליח לפצח את התעלומה?

האם החבורה תמנע את הבלתי נמנע ותישאר מאוחדת למרות גורל השכונה?

לקראת סוף הסיפור, החבורה מבינה , בזכות הצעד המשונה והלא אופייני שנקטה המורה שולמית , שהחברות ביניהם תישאר לנצח, לא משנה היכן הם יהיו ושבשורות המעבר לדירות בעיר הולכות להתפשט בכל השכונה, למען עתיד טוב יותר לילדים השוכנים בה.

המחזה מסתיים בשעת בוקר מוקדמת, בעוד עדן – היום אישה בוגרת ואותה סופרת מתחילת המחזה, מסיימת את הסיפור ומבינה שזמנה עבר ועלייה לשלוח את הספר החדש שכתבה לבוס שלה. היא תקרא לו "עוברים דירה"  וזה הולך להיות רב מכר… יותר טוב מהראשון! 🙂

 

מחזה זה מבוסס על סיפור אמיתי. ומוקדש לכל חברי הילדות שלי.

"הוא והיא" / מאת ובבימוי : לילך בירט

תקציר המחזה

2019-  בשיחת טלפון של ייאוש, היא מספרת לי שהיא יודעת מה היא רוצה לביים , על מה היא רוצה לדבר, איזה נושא היא רוצה לשים עליו זרקור… היא הפכה מחזות ואף אחד מהם לא "עשה לה את זה".
ניתקנו את השיחה.
רבע שעה אחרי היא קיבלה סצנה ממני לוואטסאפ.
היא קראה. אמרה שהתרגשה עד כדי דמעות.
חייכתי.
כמה ימים אחרי … היא אזרה אומץ ושלחה לי הודעת טקסט.
היא: אני מביימת את הסצנה שכתבת לי
אני : אבל חכי רגע!! יש לי לעבור עליה, תיקונים, דיוקים… חיזוקי פעולות…
היא: סבבה. אני מביימת את הסצנה שכתבת לי.
אני: אני על זה!
היום, הילה הויזמן היקרה העלתה סצנה בקורס בימוי מתקדם. עם שני שחקנים מוכשרים להתעלף.
את הסצנה… שאני כתבתי.
התרגשתי.
ברור שעד דמעות.
בתמונה  – שחקנים : מעיין קילצבסקי ואלעד צ'רניסקי